פסק-דין בתיק ע"ת 76/02

המשיב, רס"ן יואב עצמון, הורשע על פי הודאתו בעבירה על תקנה 36(ד) לתקנות התעבורה שעניינה חציית שטח הפרדה, המסומן על פני הכביש. בית הדין קמא הטיל על המשיב קנס בסך 150 ש"ח והתצ"ר סבור כי עונש זה הוא קל וכי יש להוסיף לו גם פסילה על תנאי.

משנתפס המשיב בעבירתו הוא כבר בהזדמנות הראשונה טען כי התבלבל וטעה בהסדרי התנועה על פני הכביש, לאמור כי הוא לא כיוון לבצע את העבירה אלא שטעות ושגגה היא שהובילה אותו לעלות עם כל גלגלי הרכב על שטח ההפרדה כדי לבצע את הפנייה ימינה כפי שעולה מן התרשים שצורף לדו"ח השוטר.

יש למשיב השגות ומחלוקת לעניין עצם העלייה על שטח ההפרדה, אולם זאת לא היתה הודיתו בבית הדין ובית הדין הלכה למעשה הרשיעו בעבירה זו של נהיגה על שטח הפרדה.

בית הדין לערעורים אינו מתבקש לתקן מצב זה, אלא הסניגור המלומד ציין עניין זה במסגרת הטיעונים שלא לקבל את עמדת התובע הצבאי הראשי ולא להתערב בפסק דינו של בית הדין קמא.

עוד ציין הסניגור כי יש להביא בחשבון השיקולים כי רשיונו של המשיב הותלה לתקופה של 14 יום, דבר שאף לא צויין בדברי הנאשם (המשיב) בבית הדין קמא. זאת ועוד, המשיב נוהג מזה 14 שנה ועברו נקי וגם זה נימוק שלא להתערב בגזר הדין אפילו תמצי לומר כי הוא עונש קל.

בדרך כלל יש להטיל עונש של פסילה על תנאי גם במקרים כאלה ב"עבירה צבאית" שהרי עסקינן בעבירה שהיא כל כולה עבירת קנס אילו הנאשם היה מובא לפני שופט תעבורה בבית המשפט האזרחי.

אולם, דרכינו בשפיטת העבירה הזו על ידי חייל היא דרך של החמרה בדרך כלל, שהרי נדרשת מחייל התנהגות משמעתית גבוהה יותר מזו הנדרשת מכל נהג אזרח, והלא דמותו של הצבא עומדת במבחן הביקורת בדרכים.

אולם, ישנם מקרים שגם ה"עונש האזרחי" יהיה די בו כדי לבטא את חומרת העבירה אף בבית דין צבאי, וכל מקרה ייבדק וייבחן לפי נסיבותיו.

שקלתי עניין זה בנוכח הנימוקים לקולא שחלקם עמדו בפני בית הדין קמא וחלקם לא עמדו, והובאו בפני, נראה לי שלא להתערב בגזר הדין של בית הדין קמא ואני דוחה את הערעור.

ניתן והודע היום, ט"ז תמוז תשס"ב, 26/06/02, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

                                                                                 ________________________

                                                                                 אל"ם עזרא קמא       -         שופט

חתימת המגיה: _________________                           העתק     נאמן       למקור

                                                                              רס"ן       ציון    סלמנזדה

תאריך: ______________________                             ק.          בית           הדין